יש משפט ידוע שאומר שקוביות (בבטן) עושים במטבח ואין ספק שבסיכומו של עניין, המאזן הקלורי שלנו (הכנסה מול הוצאה) הוא הקובע.
אבל כמו כל דבר אצלנו בגוף, זה לא כזה פשוט ויש המון משתנים שמשחקים תפקיד ומכתיבים את הרכב הגוף שלנו.
אז אימונים זה נהדר ואימון טוב יגרה את הגוף לייצר מסת שריר ואולי גם ישרוף לא מעט קלוריות, אבל המקום שבו יש לנו את מירב ההשפעה על המאזן הקלורי הוא בתזונה.
אם נכניס יותר ממה שנוציא כנראה שתהיה עלייה במשקל ואם נוציא יותר משנכניס הירידה תגיע, גם אם לפעמים זה נראה שלא, התמדה וסבלנות עם התפריט הנכון יביאו בסוף לתוצאות.
התזונה שלנו היא לא רק מה אוכלים, אלא שילוב של מספר פרמטרים ואפשר לקרוא להם- מה? איך? כמה? ומתי?
כל אלו שאלות קריטיות שאם נדע לענות עליהן ניצור לעצמנו מסגרת נכונה שתוביל אותנו ליעדים אליהם אנו שואפים להגיע.
אבל מה הכי קריטי ומה ישפיע הכי הרבה על המטרות שלנו?
אנחנו רואים את זה בסדר הבא (מהכי חשוב, להכי פחות):
״כמה״ -כבר אמרנו שבסוף המאזן הקלורי הוא הדבר הקובע, לכן כמה אוכלים זה בטוח הדבר החשוב ביותר. מעבר לכך גם מבחינה בריאותית הכמות היא הדבר הקריטי ביותר: מינונים נכונים (בין אם נרצה לעלות במסה ונצרוך עודף קלורי קטן ובין אם נרצה לרדת ונהיה בגרעון קטן) יובילו אותנו בצורה בטוחה ליעד, גם אם הדברים יקחו קצת זמן. מתינות ביצירת שינויים היא חשובה ביותר ותביא לתוצאות אמיתיות שיכולות להחזיק לאורך זמן.
״מה״- הדבר הבא בסדר החשיבות זה איכות המזון וההרכב שלו. לא ההגדרה שלנו של ״טבעוני״, ״קרניבור״, ״קטוגני״ וכו.. אלא הימנעות ממזון מעובד שיכול בקלות להוביל אותנו לצריכת יתר וכמובן שהאיכות הירודה שלו לא תשרת את הגוף ותיצור חוסרים בטווח הארוך.
בנוסף, אוכל לא טבעי ולא מאוזן יכול להביא לעלייה בדלקתיות ויחד איתה ליצור עוד ועוד בעיות בעיכול ובשאר מערכות הגוף שיובילו לירידה באיכות החיים.
צריך לשים דגש על מזונות טבעיים עם מינימום עיבוד: אכילת פירות וירקות טריים (שלא דורשים בישול) בראש ובראשונה תייעל את העיכול ותיתן לגוף את מה שהוא צריך באמת בלי להשאיר תחושת מחסור.
כמובן שאם נרצה מטרות ספציפיות כמו שימור או עלייה במסת שריר נצטרך לשים לב להרכב המזון ולכמות החלבונים, הפחמימות והשומנים שבו. אך לא פחות חשוב מאלה זה אבות המזון היותר קשים להשגה- ויטמינים ומינרלים. אכילה ישר מהטבע (תפוח טרי, חסה או מלפפון) תספק את כל אלה ותשמור על איזון גם בזמן ירידה/עלייה במשקל.
״איך״- שאלה שחשוב לשאול את עצמנו היא באיזו צורה אנחנו צורכים את המזון, האם אנחנו מאפשרים לעצמנו זמן לאכול ברוגע, ללעוס כמו שצריך ולתת לגוף זמן לשלוח לנו תחושת שובע לפני שעברנו את המכסה.
רבים מאיתנו אוכלים ״על הדרך״ או תוך כדי סטרס והדבר הזה יכול לפגוע ביעילות העיכול. כשהמערכת הסימפטטית בפעולה (כשאנחנו לא רגועים) העיכול לא עובד כמו שצריך או אפילו בכלל, כי המסר לגוף הוא שיש דברים חשובים יותר כרגע והגוף מקצה להם את המשאבים. אכילה בתשומת לב, לאט וברוגע תאפשר לנו להנות מהאוכל יותר ולגוף להפיק ממנו יותר.
״מתי״- אז בתור מי שממליצים על מנוחות עיכול (צום לסירוגין) וטוענים שזה אחד הדברים הטובים ביותר שתוכלו לעשות עבור עצמכם, למה השארנו את עיתוי האכילה לסוף?
כי בסיכומו של עניין יש אולי יתרון לאכילה בשעות היום על פני הלילה או למיעוט שעות אכילה במהלך היום, כדי שהגוף יקבל מנוחה מפעולות העיכול המתישות. אך עדיין כמות האוכל, ההרכב שלו וצורת האכילה כנראה ישפיעו על התוצאות שלנו יותר.
אז למה בכל זאת חשוב כל כך לדעתנו לאמץ את מנוחות העיכול? כי זה יוצר מסגרת שקל ליישם, שלא קורה כלום אם חורגים ממנה לעיתים אבל חוזרים מיד לדרך. המסגרת הזו בסוף מביאה אותנו ליותר תשומת לב לתזונה שלנו ועם תשומת הלב נהיה לנו יותר קל ליישם עוד ועוד שינויים בדרך למסגרת התזונתית הנכונה לנו ביותר, אשר תשרת את הבריאות ואת הנראות שלנו בצורה הטובה ביותר.
שאלת בונוס לסיום: ״למה״- לא רע לשאול את עצמנו בסיטואציות מסויימות למה אנחנו אוכלים. ברור שצריך לאכול ושאלה זו היא לא שאלה כללית לגבי האכילה, רק לגבי מקרים שבהם אולי אנחנו לא באמת רעבים.. או שאכלנו לא מזמן, או שהאוכל שיש כרגע זמין הוא לא הנכון עבורנו אך אנחנו בכל זאת מתפתים. לאוכל יש מקום רגשי וחברתי עצום בחיים וזה יכול להיות דבר נהדר אך גם פוגעני והרסני אם לא נעצור מדי פעם ונרשה לעצמנו לשאול פשוט למה וגם לתת תשובה כנה, בלי ביקורתיות מוגזמת או שיפוטיות כלפינו או כלפי אחרים, אבל כן במטרה להטיב עם עצמנו.
תזונה זה שילוב הוליסטי רחב של כל השאלות ששאלנו עכשיו ועוד הרבה נוספות. מציאת מסגרת שמכילה כמה שיותר תשובות טובות לשאלות האלו תוביל אותנו לנראות שנרצה, אך תשמור בדרך גם על הבריאות שאנחנו כל כך צריכים.
